לפי רוזנטל המילה גרב נוצרה בעברית החדשה מהמקור הערבי ג'ראבּ. במילון של אליעזר בן יהודה היא הוגדרה כזכר וכך נקבע שהשם גרב הוא זכר. אם כך, מה קרה שהיום נוטים להשתמש יותר בלשון נקבה? ובכן, מסביר רוזנטל, כיוון שרוב צורות הזוגיות הן במין נקבה – ובעיקר בגלל ההשפעה של בת הזוג הקרובה מאוד לגרב, "נעליים" – שהיא צורת זוגי בנקבה – גם המילה גרביים נחשבת בטעות לצורה נקבית.
ובכלל, כיוון שיש לא מעט מילים בעברית שנחשבות לדו מיניות (לשון, שמש, פנים, רוח…) אפשר להתייחס בסלחנות גם לצורת הדיבור הרווחת, שבעצם לא פוגעת כלל בחוקים הדקדוקיים הבסיסיים, כמו "גרביים לבנות" ומכאן גם לצורת הדיבור: "אופניים חשמליות".